יום שישי, 5 באוגוסט 2011

למד לשונך לומר איני יודע (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ד.)

הבהרה לקראת ההמשך: אני לא ניו אייג'י/שורף אקמול בביעור חמץ וצורך צמחים למחייתי ולרפואתי

היינו אצל הרופא. הרופא לא ידע להסביר, הוא לא נתקל בכזה דבר, אבל נתן מרשמים לתרופות. (אין צורך לדאוג, לא מדובר במחלה). אגב, הרופא היה נחמד. גם לא יהיר.

אבל הוא לא אמר "אני לא יודע מה זה. לא נתקלתי בכזה דבר ואני לא יודע איך אוכל לעזור".

הרופאים מוחים על תנאי העסקתם, המאהילים (יושבי האהלים) מוחים על תנאי סטלנותם.
אנשים מדברים בודאות ובבטחון, גם כשהם רחוקים מלהציג דברים באופן שקול.
במחאת האהלים בלט שמנהיגי המחאה רצו להפגש עם רה"מ אבל לא כ"כ ידעו על מה לשאת ולתת עמו. חוסר המוכנות להיוועד עם שרים (רק עם רה"מ) והדרישה לעשות זאת מול מצלמות, נגועות בזחיחות ובאי שיקול דעת.
ישנן כל מיני יוזמות שלא נבדקות בהשוואה לעולם (חינוך חינם מגיל שלשה חדשים; בעצם, בואו נתחיל עם חינוך חינם מגיל חמש. כמעט כל הורה משאיר היום אלפי שקלים בשנה עבור הילד בבית הספר), אבל למה לא להציע. לדרוש!
ומי לא עלה לרגל אל האהלים? אפילו ברוך מרזל הגיע לשם.

גם הרופאים התעקשו, למשל, שלא להחתים כרטיס בכניסה וביציאה מהעבודה. למה?

למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז.

הערה לשונית לכל המעוניין:

מהו תאחז? רש"י פירש "תהא נאחז ונכשל בדבריך". כלומר, רש"י קורא תאחז כעתיד נוכח של בנין נפעל, ולא כעתיד נוכח של בנין קל. וכך נראית גירסת כתב יד פריז: "ותיאחז" (וכך הוא בקטע גניזה מספריית קיימבריד'ג)
אבל ממה שהשיגה קריאתי בצילום כתב יד פירנצה מן האינטרנט "שמא תתבד ?א? ותאחר". (המשמעות של ? היא שהקריאה שלי מסופקת. אשמח לעזרה בקריאה)
הדיון בגמרא הוא בעקבות דברי משה לפרעה בשמו של ה': "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" וזאת אחרי שה' אמר למשה: "בחצות הלילה". כלומר, ה' מדייק ומשה משער: כחצות=בערך בחצות. ולמרות שמשה אמור לדעת את המועד המדוייק, אומר התלמוד שמשה לא אמר כך כי אם האסטרונומים של פרעה יטעו בחישוב הזמן, הם יאמרו שמשה בדאי=בודה מלבו דברים שאין להם אחיזה במציאות.

חזרה לגירסה "ותאחר". באיזה איחור מדובר?
לא נראה שהכוונה לאיחור שאחרי חצות הלילה כפי שמצויין בסוגיה בברכות, שהרי מדובר בה' והוא בודאי לא יאחר! (ואולי משה מדבר בשפתו האנושית, גם בהתייחסו לה')

אולי צריך להציע משמעות נוספת ל"איחור". בספרו של הבלשן חנוך ילון "פרקי לשון" הוא מביא מכתב שכתב לו פרופ' שרגא אברמסון בעקבות דברים מעניינים שכתב אודות משמעות שמו של אלישע בן אבויה=אחר.
וכך כותב אברמסון: בנוגע לאחור-אהור.הגירסה 'אוהר' נמצאת אף בשטמ"ק לב"ב צג ע"א (הכוונה לספר שיטה מקובצת המפרש את מסכת בבא בתרא).. ומפרשו מלשון 'יהיר' (כמו שנמצא פירוש כזה בערוך, וטעה קוהוט שהגיה 'יחיד').

לכן, אולי גם במקרה שלפנינו, שמה תתבדה ותימצא יהיר?



נ.ב
למי שמתעניין בהשלכות משפט זה על מערכת המשפט העברי, הנה קישור מעניין: http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/CA37B2D4-DF16-480C-A11A-FB20DF8320A1/16129/354.rtf


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה