בתחילת הפוסט על ספרו של גרוסמן, הוזכרה ביקורתו על מתיישבי עפרה.
מצאתי עצמי מהרהר שוב בדברים בעקבות פוסט שכתב תומר פרסיקו בבלוג שלו: לולאת האל, לציון חצי שנה למחאה.
אני משתדל לעקוב אחרי הבלוג שלו שמאיר עיניים בכל הנוגע לענייני הדת היהודית ולהתנהלות החברתית במדינה שלנו. (בנושאים אחרים כמו דתות המזרח בהן הוא מגלה בקיאות רבה, אין לי יד ורגל).
למעיין בבלוג של פרסיקו, אעיר רק שלעיתים סגנונו יכול מעט לקומם בציניות שבו, אולם מומלץ מאד גם במקרים כאלה לא להיבהל מהציניות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה