יש עתיד יהודי

לאן פני הממשלה החדשה?

א. רובם באו לעבוד.

ב. בנט ולפיד חושבים כעת שאם הדייטים ביניהם ימשיכו לצבור תאוצה, הם יחברו יחדיו בבחירות הבאות. אינני יודע אם שם מפלגתם יהיה זה שבכותרת הפוסט, אבל הם יהיו שותפים בתפיסה הבטחונית והכלכלית.

דחיקת החרדים תקבל תמיכה משלי יחימוביץ וממשה יעלון שיתמודד על ראשות הליכוד בהנחה שנתניהו יפרוש.

אם נתניהו ימשיך עוד קדנציה, הוא יפסיד את הבחירות וגדעון סער יתמודד מול יעלון. יעלון בעל החינוך הסוציאליסטי המתון עשוי לחבור לאנשי העבודה ולאנשי הבית העתידי. 

ג. נראה שהאגו אינו המרכיב המרכזי בבולדוזרים החדשים שבאו לעבוד. 

מה כן? הם לא יסבלו בטלנות וביורוקרטיה.

אלא שכנגד תפיסתם נאמר במדרש ויקרא רבה (פרשה לד; הארמית מתורגמת חלקית בהמשך): 

"אמר העשיר לעני: לית את לעי ונגיס?! חמי שקיין חמי כרעין חמי קפדיין!! אמר לו הקדוש ברוך הוא:  לא דייך שלא נתת לו משלך מאומה אלא במה שנתתי לו אתה מכניס לו עין רעה "

כלומר, אומרים העשירים בנט (אקזיט מוצלח) ולפיד (פרסם את בנק הפועלים וגרף לכיסו מליוני שקלים; חבר של יעקב פרי) לנציגי החלשים: מדוע אין אתם אוכלים ועמלים?! ראו רגליכם ובשרכם! בריאים אתם! הפסיקו להתבכיין ולכו לעבוד!

עונה הקב"ה להם: הפסיקו להביט בחלש פן תתנו עין רעה במעט הטובה שיש לו! התמקדו בשלכם!

לפעמים יכולה להיות עין רעה רק מכוונות טובות פטרנליסטיות כלפי הזולת. מכך יצטרכו להיזהר פרנסי ציבור והורים לילדים.

ד. השלכה חשובה: דחיקת החרדים וש"ס.

בין אם ילך הרב עובדיה יוסף לעולמו בשנים הקרובות ובין אם לאו, נכונה לנו בוקה ומבולקה בש"ס. בקבוצה שססמאותיה בבחירות האחרונות היו מן הסוג של "משמחים את מרן", תופס האיש את מרכז הבמה. והיכן שהמרכז הוא איש ולא תפיסה, נכונה לנו מלחמה בין כיתות המייצגות לדעתן נאמנה את אותו האיש.

קיים חשש לליבוי הרחוב ע"י הסיעות הללו ולמרי אזרחי כלפי החברה הישראלית. 

כבר דרעי מרהיב עוז לצייץ בפייסבוק אחרי שהורשע וישב בבית הסוהר ולא הביע חרטה על מעשיו. 

אני מתקשה לראות מיתון בהתנהגות הציבור החרדי בשנים הקרובות כתוצאה משינוי עמדות הממשלה החדשה. 

 

(בכל זאת, יש לציין להבדל מהותי בין ש"ס ההולכת אחרי מנהיג אחד שאין לו תחליף, לבין יהדות התורה הנסמכת על רב ישיש המתחלף מדי מספר שנים).

ה. ומן החרדים לפסח: אחד מחידושיה המרכזיים של ההגדה הוא היעדרו של משה מסיפור זה. לא מלאך ולא שרף הוציאנו ממצרים, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וזאת- כמובן- בשונה מן העמדה הנוצרית המשליכה יהבה על אותו האיש. עמדה איתנה היא בהעברת מסר מדור לדור- מאב לבנו- ולא בהיסמכות אחרי בשר ודם, יהא יוצא דופן אשר יהא.

 

ענייני דיומא

א. מחאת הרבנים כנגד בנט. 

ראו את הכתבה הבאה. הרבנים מפספסים את העניין שלא בנט הוא הבעיה אלא הציבור שברח להם. כיום למוקדי התורה שבהר המור ושלוחותיה אין השפעה מהותית במגזר הדתי, ואפילו בקרב אנשים השומרים קשר לעולם הרוח והתורה.

הולכת ומתהווה לנגד עינינו אורתודוקסיה שלא הולכת אחרי רבנים. יש כזו אורתודוקסיה מבית היוצר של הרב יהודה ברנדס. ואגב, האורתודוקסיה הזו כוללת את אורי אריאל ואת אורי אורבך ואחרים ברשימת הבית היהודי. אין כאן דיקטטורה של בנט, למרות הכריזמה והבטחון שלו. 

ב. פסיכולוגיה פוליטית. נשאו ונתנו מוצרות בלבנה (משנת סוטה ו, א) ויצא קול שלרעיית רה"מ יד ורגל בעניינים שונים במשרד. בהנחה שדברים בגו, מה קורה לפנינו?

רה"מ אינו אדם חלש. ראש ממשלה מנוסה כנתניהו אינו נראה אדם שיתקפל בפני גחמות רעייתו. לכל הפחות בענינים מקצועיים. 

מדוע אם כן רעיית ראש הממשלה כל כך מעורבת- לכאורה- בענינים לא לה?

מצדה, נראה שיש לה עניין להשפיע. לשלוט. לקבוע.  נראה שמערכות יחסים מאד משפיעות עליה ורמת הפגיעות שלה בעניין מי שאינו הולך אחרי בעלה גבוהה מאד. לכן תתערב "לטובה" במינויו של יובל שטייניץ שהלך שנים אחרי נתניהו, ולרעה במו"מ עם בנט שרחוק מלהיות זהיר בדבריו ואמר שעבר אצלה קורס טרור בראיון לרדיו. 

אבל לא ברור למה רה"מ כנוע למולה. 

נראה לי שאולי יש לרעיית רה"מ סוד אודות בעלה. הסוד הוא זה שמעכב את נתניהו מלהיות שורר בביתו. ובלשכתו.

אבל איזה סוד יכול לגרום לרה"מ להסכים לדיל הכמוס עם רעייתו? מה יגרום לרה"מ לחשוש לכבודו ואולי אף ליותר מכך?

אם כנים אנחנו, ראו מהו כוחו של סוד אישי והשפעתו על מעגלים כ"כ רחבים. נכנס בנט. יצא סוד.

ג. בכתבה שבסעיף א נכתב שהרב טאו הצביע לש"ס בבחירות. מדהים אותי כמה מחנך יכול להיות רחוק מן המעגל הציבורי אליו הוא שייך ברמה חלקית.

ועוד בכתבה: רבני הר המור מתנגדים למינויו של הרב סתיו. אם זה נכון, הלא הוא בשר מבשרכם שלמד בהיכל מרכז הרב במשך שנים?! 

אלא שכדרכו של עולם, אדם משים את הקרוב לו רשע ומתקרב אל הרחוק ממנו. מעדיפים חרדים הרחוקים מכלל ישראל על פני דתיים חושבים המעוניינים ביקרתו של ציבור רחב.

ד. פרסיקו ממשיך להשמיץ את הרב סתיו.

פרסיקו משמאל, הרב טאו מימין. 

והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה?

ה. כ"ז בניסן יום הזכרון לשואה ולגבורה. 

בחדש ניסן אין אומרים תחנון ע"פ ההלכה.

יש לייסד אמירת תחנון ביום השואה.