אנחנו נושמים קפיטליזם. גם הסוציאליסטים שבינינו או הסוציאל-דמוקרטיים נוטים להתייחס לאנשים לפי רום שכרם והתנגדותם לקפיטליזם הדורסני היא רק בבחינת פרפורי גסיסה של תפיסות סוציאליסטיות בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט.
מערכת החינוך שלנו על ארגוני מוריה והוגיה חושבת כמלפני שנות דור. היא שובתת בתואנות שונות ומשונות ומשתמשת בכח שיפוג- ככל שיחלוף הזמן- בהשבתת המשק מסיבות שונות.
אולם החברה הישראלית בולעת את הגזירות הללו פעם אחר פעם. צריך לתת קרבן לעזזאל אחת לשנה כדי להשתיקו, ואת זה מוכנים לשלם.
הפעם השביתה היא בתואנת בטחון ילדינו והארגון ממהר להודיע הודעות ולפזר השבתות, ולא מסתכל שמאלה וימינה ורואה את ההשלכות של החלטותיו. הוא הרי מציל חיים. ועם זה ארגון מורים ופעם אלו ארגוני הורים, ואלו ואלו בפמפום מפמפמים.
במגמה הנראית לי אלה שרידיו האחרונים של החינוך הישן. חינוך שמרני, מסגרתי, סוציאלי, המפנה את מקומו לחינוך של יצרנות וso
called יצירתיות, חירות ותחרותיות על פני סולידריות. אלא שקשה לגלות סולידריות כלפי אנשים שמנותקים מן הקפיטליזם אותו כולנו נושמים כולל הם.
אני מאמין שמבית היוצר של רן ארז נכונה לנו עוד שביתה גדולה בקרוב. אולי יחכה לקיץ כמו החמאס. והשביתה הזו תזמן התנגדות גדולה, התנגדות עממית, ואם נפתלי בנט יהיה שר החינוך, אזי שביתה זו תתקל בהתנגדות של קפיטליסט בנשמתו, וכאן תחל המגמה של שינוי מערכת החינוך על חופשותיה. מערכת החינוך עצמה לא תשתנה.
חברה קפיטליסטית המבקשת חירות ועצמאות תתקשה לייצר אנשים בוגרים שמוכנים להשפיל מבט אל בני נוער או ילדים, אל בעיות משמעת וכו'. אני חש זאת על בשרי ומבין את מחיר צמצום המוחין אותו תיאר יפה המגיד ממזריטש במשל המדמה את התקשורת בין האדם לאלהיו לתקשורת שבין אב לבנו.
אנשים ימשיכו לחפש כסף וחירות (מדומה) ומערכת החינוך תתקשה לשכפל במימדים העצומים שלה הצלחות בחברה שיש בה קשיי תקשורת גדולים. המורים בווטסאפ הם הבייבי סיטרים של מעמד הביניים. ואם הבייבי סיטר ירים ראש, תהיה התארגנות שתכופף אותו. חבל שהתארגנות זו לא תדאג לילדים שלה אותם הפקידה בידי בייבי סיטרים הראויים לכך. תדע כל אם עבריה שהפקידה את בניה ובנותיה בידי בייבי סיטרים שלא יעזרו לה להיות אם טובה דיה.
